סיגל בלייר-גת מצלמת

טעם של כלום יש לזה. זה בעיקר טקסטורה, נכון? בואי נסכם את זה כחם ורך. כך אמר לי אהובי, אחרי שעות שביליתי במטבח. מנסה להעלות באוב את סבתא...

ביקור במוזיאון הקנבס על הקיר מחוספס כמו עור. השיער אפור והמצח מקומט. ידיים משולבות מרגיעות את הגוף הישן במסגרת. בתוך שקית סנדביץ׳ שקופה,...

שירת הים היא בכתה ללא הפסקה עד גיל שנה הרגישה שנולדה טרם זמנה. כשאמרו לה לשבת היא הלכה, כשישבה, זה היה מתחת לשולחן. כשהתעייפה היא לא סתמה...

אומרים לי שצריכה לאהוב את עצמי, כמו שאני. עומדת מול מראה, בודקת שהיא נקייה וישרה, לא כמו הרמאית בזארה, שעושה אותי רזה. מיישרת גב, מרגיעה...

לעליסה ״אין ספק שתגיעי אם רק תלכי די זמן״ הוא אמר, גם אם לא אכפת לך מתי או לאן, כי הרי הזמן הוא זה שקובע וההליכה. אז המשכת יום ועוד יום,...

ֿ ֿ הכי יפה והכי חכמה לבושה תמיד בצבעים שישקפו את ענייך הכחולות שידגישו את תלתלייך הבהירים לא זוחלת, מעדיפה ללכת מקבלת מתנות כל השנה, לא...

נא לא לטלטל בואי לא ניצור קמטים חדשים. לא נזכיר נשכחות. לא נחשוף את החולשות. איזה יום יפה - זה מותר. נורא מה שהיה בחדשות אתמול - זה...

מוציאה את שׂיבתי לאור, שחור ולבן זה כבר מזמן לא אני והאפור הוא לא הצהרת אופנה.